|
תשע שנים בלי יובל
יובל שלי
תשע שנים וכאילו אתמול. מה עוד נותר לומר?
שהכאב מגלה כושר עמידות בפני פגעי הזמן?
שיש לו כושר התמדה יוצא דופן?
שכל זה היה ברור כבר בהתחלה?
אתה הולך אתי לכל מקום. לא תופס מקום, אבל תופס כל כך הרבה נפח. ממלא
את כולי בגעגוע מכלה.
אני נוגעת בפניך היפות, הרכות, שריחן שמור באפי, ודרך תמונות וזיכרונות
אני לומדת אותך, מגלה בך פנים חדשות שלא היכרתי.
מפגשים עם אנשים שסבבו אותך פותחים עוד צוהר לנשמתך, ואני שומעת כל תו,
מלקטת כל הברה ומשננת שוב ושוב את הפרטים.
כלילה ילדה בשבוע שעבר ילד ראשון. ההתרגשות גדולה. במחזור שלך יש כאלה
שהם אבא פעם שנייה. אתה, ילד נצחי, מעלה בי שאלות על רווח והפסד, מיצוי
והחמצה. אין לי תשובות. התרגלתי לעובדה שכנראה לעולם אשאל ולעולם לא
אדע.
כך עוברים חורף וקיץ. שלכת מחליפה יובש שמחליף לבלוב בשדות. פריחה
מסמאת מכסה ירוק רענן שצובע את האדמה. עננים לבנים מדיחים עננים אפורים
וחוזר חלילה. הזמן הולך ורק שעון העצר שלך עומד במקומו. אני חיה בסתירה
קבועה, הולכת בתוך הזמן השועט ובזה שלא זז.
במסגרת הלימודים בחר דניאל לעשות עבודה על ה"דקר". אתה היית אמור להיות
בצוות המחפשים, אחד מני רבים. לא הספקת. אחד מחבריך הצטרף לחיפושים
והיה בין מוצאי האנייה הטבועה, האבודה.
כפי שכל הנחלים הולכים אל הים, כך כל תמרור מעיר את הזיכרון הער ממילא.
ידיעה בעיתון, מראה ספינה מהחלון, ריח של מלח שמתפרץ אל המכונית
בנסיעתה. מראות, ניחוחות וקולות, כולם סימני דרך.
תשע שנים, יובל, וכאילו אתמול. מה עוד נותר לומר?
שלכאב יש תיאבון עצום והוא מכרסם ללא הרף?
שיש לו, לכאב, דרכים משלו ושיטות משלו ואלף פנים ונשמות בלי סוף?
שכבר בהתחלה היה ברור שהוא לא ירפה?
שהזמן לא מרפא?
אנחנו ממשיכים ללכת. אתה ואני. אני בשבילי המציאות ואתה בתוכי.
אמא
|
ואולי לא היו הדברים מעולם
ואולי לא היית כזה ילד מושלם
ואולי לא היית מגיע לילת"ם
ואולי לא היית צולל ונעלם
בין התמונות שהוצגו בבית המשפט לאחר מותך, זוכר אני תמונה אחת בה רואים
אותך נימשה מהמים כשכל גופך מכוסה בבגד הצוללים השחור ורק כף רגל אחת
שלך חשופה.
כמה טוב מכיר אני את כפות רגליך.
היו לנו שעות רבות של רביצה על הספה כשכפות רגליך בידיי ורגליי בידיך,
היינו עושים נעים בכפות הרגליים אחד לשני, פעם שותקים ופעם משוחחים.
זוכר אני שיחה אחת בה סיפרת לי קצת על עבודתך ביחידה, ואני, החכם הגדול
אמרתי לך שחשוב מאוד לבדוק את איזור המדחף באניות שבודקים כי זוהי
נקודה אסטרטגית.
בהזדמנות אחרת, בדרך למרק בצל אצל ישראל, אמרת לי שכלילה ואתה רוצים
להתחתן.
ואני, החכם הגדול, אמרתי לך שאתם כל כך צעירים וכדאי לחכות עד שתשתחררו
מהצבא.
הרבה עצות מאבא אוהב שחושב שהוא מבין גדול, בדיעבד הסתבר, עצות
אחיתופל.
יובל, אהבתי אותך אהבת נפש מהיום שנולדת ולתמיד ונחמתי היא שידעת זאת
והשבת לי אהבה.
אז הדברים היו מעולם
והתגייסת לילת"ם
והיית ילד מושלם
ומול קיברך עומד אני היום
כואב בוש ונכלם.אבא
|